השינוי מתחיל בנו.

יש לי חברה ממש טובה, אנחנו חברות בערך מגיל ארבע או חמש, נפגשנו מתישהוא בגן שרה ומאז מלא מלא שנים אנחנו יחד.לפני שלוש שנים, כשהיתה לי תינוקת קטנטנה משלי, קיבלתי ממנה טלפון ואני ממש זוכרת את הרגע הזה שאני יושבת על הרצפה ליד מכונת הכביסה, סביבי סלים וערימות של בגדים, מעבירה כביסה נקיה למייבש והטלפון […]

סיפורה של כרזה

אז היה קול קורא.שהכריז על תערוכת כרזות שתיערך איפושהוא, מתישהוא.ואני, למרות שאני הכי אוהבת בעולם לעצב כרזות, הכי לא תיכננתי לשלוח כרזות או משו דומה. כי אני עמוסה ועסוקה וזה הרי לא נגמר אז מראש ויתרתי ודי. יומיים לפני התאריך האחרון להגשה בעודי לשה את הבצק לחלות של שבת, הבזיק לי איזה רעיון במח, וככה, […]

ביי ביי לתשפ"א

יוואווו איזו שנה מוזרה זאת היתה… אה?!ישתבח שמו לי קרו רק דברים טובים אבל היה כלכך הרבה בלאגן ורעש מסביב… הקורונה ששיגעה ת'עולם,האסונות ההזויים שפקדו את העם שלנו, בחירות בפעם המי סופר בכלל וכל השאר.אני מאמינה בכל ליבי שהכל משמיים והכל לטובה, אבל מייחלת ומתפללת שבשנה החדשהנזכה לראות ולהרגיש את הטוב הזה, הלוואי. אז אומרת […]

שחורכחולבן

שוין, פוסט שני בבלוג ולמרות שנגמר הקונפטי אני עדיין מרוגשת חח 🙂הפעם אני מהגגת לכם על פרויקט צילום שלי מהזמן שהקורונה השתוללה כאן בארץ. עם יד על הלב – אחד היפים שלי. איך ולמה הכל התחיל?אז האמת שאני אישה עסוקה בהגזמה ואין לי אף פעם זמן לפרויקטים מיותרים אבל בפעם הזו הרגשתי שאני לא יכולה […]

קולולולוווו

פוסט ראשון בבלוג שלי! מתרגשת מינימום קיבלתי טלפון מאראלה 🙂 מה הקשר בלוג?!אז מה גורם לאישה עמוסה שכמותי לפתוח בלוג ביום בהיר אחד? למה זה טוב?ת'אמת, יש סיבה, אפילו כמה…. קודם כל, אני רוצה לשפר את רמת הכתיבה שלי (כרגע גרועה ביותר… לפחות לדעתי) ומאמינה שכתיבה זה כמו שריר, צריך להתאמן והרבה, אבל בסוף רואים […]