באלי לא בנאלי

יש ימים כאלה שמדגדג לי באצבעות ליצור משו, לרב אני מתעלמת וממשיכה הלאה כי מה לעשות אין לנו זמן בחיים האלה לשטויות ויש לי בית לנהל ולבשל ולכבס ולתקתק… לא יודעת מה גרם לי הפעם לעצור הכל, לפתוח אילוסטרייטור ולהתחיל לשרבט כאילו אין הר כביסא על הספה וארוחת צהריים לבשל למשפחה…

פתחתי דף חדש, אני מתיחסת אליו לחלוטין כאל קנבאס לבן, ומתחילה לשפוך צבע, ממש כמו צבעי גועש, משחקת קצת עם צורות שמרגישות כמו פלסטלינה רכה ונעימה, ומפה לשם זה מה שקרה:

וכשבאלי לדמיין את זה תלוי על קיר בטון באיזה תערוכה…

אמנות זה כנראה בנשמה, אין לי דרך להסביר מה ולמה, זה מה שיצא.
מה שבטוח למי שאוהבת – זו תרפיה מומלצת ממש!
ועד הפעם הבאה, תמצאו אותי בכלים או בכביסא… 🙂

צ׳או